מי אני?

 

נעים להכיר!
אני דניאל. חיפאית, מדענית, מתעסקת בתאים ביום ובטעים בלילה ;)

אני חושבת שארוחה עצובה היא בזבוז של הזדמנות טובה, ולכן המטבח הוא מגרש המשחקים שלי כמעט מאז שאני זוכרת את עצמי.
זה המקום המיוחד שלי לפנק, להתפנק, להפתיע ולרגש, התחביב האולטימטיבי שמוציא ממני את האמנית שמעולם לא חשבתי שאני. הוא מניע אותי לשאוף למצוינות גם כשאני ממש מנסה שלא, וגורם לי לחלום בהקיץ מרקמים וטעמים במקום לעשות דברים חשובים.

לדעתי, מגיע לנו לפרגן לעצמנו בצלחות מוקפדות וצבעוניות בכל הזדמנות, ולדעת בדיוק מה נכנס לנו לצלחת - אבל גם לא לפחד מפחמימה ריקה כשהיא שווה את זה. מגיע לגוף ולנפש שלנו אוכל מזין וטעים, שיעשו לנו רגע קטן של נחת באמצע היום.

במרוצת הזמן למדתי שהכנת אוכל טוב הוא עולם ומלואו, דבר שלעולם לא נוצר בזכות מתכון יבש; הוא תמיד מתחיל בבחירת הרעיון ובתכנון התהליך, בהבנת הניואנסים הגדולים והקטנים - הרבה לפני שהרמנו את הסכין. ההיכרות עם האפשרויות שעומדות בפנינו מבחינת זמן, מרכיבים ואמצעים וקמצוץ של ידע ודמיון הופכות אוכל בינוני למצוין בקלות. דברים יכולים קצת להשתנות ולהשתבש בדרך, אבל יש בהם הזדמנות ללמוד משהו חדש ולהגיע לתוצאה מעניינת, ואולי לא פחות טובה :)
 

הידע שרכשתי בכימיה ובביולוגיה משרת אותי לאין-שיעור בהבנת אוכל, אך לא פחות מכך - המטבח העביר אותי קורס מיוחד במחקר שטח עצמאי (ומשמין במיוחד) בו קיבלתי כמה שיעורים מיוחדים בשאילת שאלות, תכנון, ניסוי וטעיה וניתוח תוצאות. את הדרך הזאת מובילה בראש ובראשונה סקרנות - לטעום, לנסות, לנסות שוב, ללמוד, לחלום על ביסים וגם לאכול אותם בסוף - ואני עדיין סקרנית מהדרך הטעימה שעוד מחכה לי כל יום ביומו.

אני מזמינה אתכ׋ להצטרף אליי למסע הזה.

 

​

למה בלוג?

הבלוג הוא יומן אישי שמאפשר לי לשתף את נקודת המבט והאהבה שלי לאוכל, ממש כפי שאני עושה עם כל מי שסביבי ורוצה לשמוע.

למדתי לבשל באינטרנט בין דפי בלוגים שונים, עם נחישות אינסופית וארגזים של דמיון. מאז האינטרנט השתנה ואותם מתכונים מדוקדקים התחלפו באוכל אינסטגרמי שמצטלם יפה. אפילו בחירת המתכון הפכה להיות קשה יותר, כשלא פעם אני פותחת מתכונים או סרטונים שבהם אני נחרדת לגלות איזו תחושת כישלון או בזבוז זמן וחומרי גלם צפויים לאלו שינסו את מזלם.

בעייני, עיקר הלב והנשמה של המטבח הולכים לאיבוד בתוך צלחת מתקררת שמחכה לפריים המושלם. 

 

זהו המנוע הגדול שלי לכתיבה; אני רוצה לקחת את הידע שצברתי ולהנגיש אותו באופן שמנסה לדייק בתיאור המרכיבים, התהליכים והדגשים החשובים בצורה שתביא להצלחה - גם לחסרי הניסיון וגם למיטבי הלסת.

אין אחת ואחד שלא יכול׊׉ לבשל טעים מאוד. כל שצריך הוא את ארגז הכלים הנכון:
🥕  מתכון או רעיון טוב
🌶️  חומרי גלם איכותיים
🍆  ציוד מטבח בסיסי שנוח לבשל איתו
🍅  קמצוץ של אכפתיות וסקרנות

​

איך הגעתי לפה?
 

תמיד אהבתי אוכל.

כילדה הייתי יושבת בשיעור משמים ומפנטזת שאני חוזרת הביתה ואוכלת את כל הבית במקום להקשיב. חיפוש אוכל מיוחד ונסתר בארונות הפכה למומחיות הגדולה שלי. בכיתה ד' כבר התהדרתי בכרס מתוקה, בזכותה עשיתי את צעדי הראשונים בהכנת בטטה בתנור עם טיפה של שמן זית וחזה עוף במחבת לבקשת הדיאטנית. נגלה בפניי עולם חדש ונפלא שאיפשר לי גם לחלום על אוכל טעים, אבל גם להכין ולהנות ממנו בסוף.

 

מאז האוכל מלווה אותי בכל תחנה בחיי; במקדונלד'ס שאפתי להוציא כל פריט מזון בצורתו המיטבית ברצינות של מסעדת שף (ולמרות שכר של 17 שקל לשעה). כפרמדיקית צעירה, אילתרתי את המתכון של ה-'בטטות מקורמלות בכלום דקות' מתוך צורך באוכל אמיתי במשמרות במד"א. הבטטות שלי עוררו השתאות בקרב הצוות וכך גיליתי את הקשר האדוק שעליו לא למדנו בין הבטן והלב. בעבודה אחרת, במיון קטן ובמשמרות של 12-19 שעות, פיתחתי עשרות מתכונים לבישול וטיגון באמצעות טוסטר, מיקרו וקומקום (הכל כדי לא לאכול עוד לחם וקוטג') - והמציאות עלתה על כל דמיון.

לאורך השנים ביליתי את רוב זמני הפנוי בלחלום ולהגשים אוכל. תמיד מצאתי לעצמי אתגר קולינרי חדש; הייתי קוראת עשרות מתכונים של אותו הדבר כדי ללמוד את קווי הדימיון והשוני במרכיבים ובתהליכים, ומתוכם למדתי להבין את הבסיס והייחוד של כל מאפה ומנה. כשלא הייתי מספיק מרוצה מהתוצאה, מיהרתי בדחף בלתי נשלט להכין את הגרסה המשופרת בה יישמתי את כל מה שהבנתי בדרך.

אני מתרגשת לצאת למסע הצבעוני הזה ולשתף בתובנות אחרי שנים של מחקר אישי.
נדבר על מה שהופך טוב למצוין, על מה שבין רעיון למציאות, ועל כל מה שבין הלב לצלחת.
 

מאחלת המון רגעים של נחת,
דניאל